התכוונתי לפתוח בלוג, רק בלוג, והבלוג אמר לי: "למה אני כזה קטן ומסכן? אני רוצה לגדול! יש לי שרירים להיות אתר. הנה תראי." מתח זרועות," וגם תיאבון יש לי." ופער מולי פה גדול.
"מה פתאום אתר?" שאלתי , "הגזמת קצת עם המגלומניה שלך, במה אאכיל אותך? מה אכניס לאתר?"
"מה הבעיה?" התפלא הבלוג בקול גדול, "תספרי מה עשית עד היום, תכתבי מה תעשי מהיום, תערבבי מהיצירתיות שלך, תכניות, חלומות, טקסטים, ציורים, קישוטים, אסמבלאז'ים, נו, באמת…
התחלתי לזרוק פירורים אל הפה הפעור ואכן מהבלוג ההריוני נולד אתר עם סיפורים ושירים, וסרטונים, ושאר ירקות, עכשיו הבלוג מבסוט, מקווה שגם אתם תהנו…
היי,
איזה אתר כיפי! 🙂 נעים לעין ותכניו מושכים לקרא בהם.
שמחתי לקרא אודותייך ולהכיר עוד מעט מעשייתך הברוכה.
אני מוצאת שיש בינינו לא מעט קווים משותפים. הכתיבה הבוקעת ממעיין חיינו, האהבה לקריאה, האימא הפולנייה, הסבתאות…
ותודה על הסרטונים! סוף סוף אפשר לראות את הפנים המחייכות מאחורי המילים.
מאחלת לך בהצלחה בהמשך,
יוסיפיה פורת
הי יוסיפיה,
גם אני גיליתי קווים משותפים לנו בספרייך.
אוהבת את כתיבתך הרגישה, ומעריכה את דרכך המיוחדת לגילוי הסופרת שבך.
תודה על דברייך.
בהצלחה שרה, נפגשנו אצל שוש סיטון וכבר למדתי והתרשמתי כשקראתי את הפתיחה
בהצלחה ותהני ותשתפי כראות עינייך על הבמה הפרטית שלך
חוויה ומסע חדש . תהני ותודה
שרה יקרה, בהצלחה!. ספריך מרגשים אותי, ואת הנכדה שלי!
הי שוש,
תודה על התגובה ובכלל על הפירגון.
שמחה לשמוע שנכדתך אוהבת ספרים שכתבתי.
מעניין אותי לשמוע פרטים. נדבר.
הי חנה, תודה על תגובתך החמה, מקווה שתהני גם מההמשך, ואף תיטלי בו חלק.
יומטוב
שרה׳לה אהובה,
כמה עושר
איזה אושר
לראות את כל מה שנגעת בעבר ונוגעת בהווה ועוד תגעי בעתיד פורח ומלבלב, מצמיח קנוקנות ומטפס מעלה מעלה.
אהבתי להיות חלק בבוקר של ספורי לאדינו ויידיש. עטפת אותי בספורים מילדותך מלאי אהבה ונוסטלגיה עם כיבוד מתאים ועם שירים וריקודים.
אוהבת את פגישותינו החודשיות מלאות אהבה וחיבוק וחום. הבלוג והאתר הם את. שמחה על הלידה הנפלאה הזאת. בהצלחה אהובה.
הי כלניתוש, ריגשת אותי במילותייך.
את הרי יודעת שחלק גדול מהיצירתיות שלי ניתן לזקוף להיחשפות אל עבודות שלך ושל חברות החממה. כמו גם אל התגובות החמות שלכן שמעודדות יצירה.
חיבוק ונשיקה
שרה יקרה,
איזה עונג….לצלול אל סיפורייך ושירייך שנכתבים ברגישות כה גדולה.
ממתינה לעוד ממתקים פרי עטך.
תודה אתי יקרה על המלים החמות,
אני מקווה לספק עוד ממתקים….
שרה יקרה,
קראתי את כל הדברים שכתבת, גם לילדים וגם למבוגרים ובנוסף צפיתי בסרטונים.
התרגשתי בעיקר מהסיפורים ומההתייחסות שלך לזיכרונות הילדות. גם אני כמוך, משתייכת לבית שדיבר לדינו (ואני עדיין מדברת למרות שכמעט אין עם מי…) והמפגשים השמחים עם חברים של אביך – מוכרים גם לי מבית הוריי. הוריי לא היו ניצולי שואה, הם נולדו בבולגריה אך השמחה, השירים הסיפורים המצחיקים על כל מיני דמויות מעירם זכורים לי ומעוררים בי געגוע למספר (אבי).
אשתף אותך בקיצור בסיפור על אחד בשם מושון (שהיה טפשון) שחיפש נערה שתהיה לו לחברה. הציעו לו חבריו: למועדון הריקודים מגיעות נערות יפות רבות, עמוד ליד דלת הכניסה "זרוק עין" על הבנות ובחר מהן אחת שתמצא אותה מתאימה. מה עשה מושון? הלך לקצב ובקש שייתן לו שקית מלאה בעיניים של פרות. הגיע למועדון וכל עלמה שנכנסה – נזרקה לעברה עין של פרה מיד בכניסה. קמה מהומה, שאלו אותו חבריו: "מדוע זרקת על הבנות עיניים של פרות?" השיב מושון: "אתם אמרתם לי לזרוק עין ולבחור לי נערה יפה וזה מה שעשיתי"…
הי חלי,
איזה כיף לקום בבוקר אל מלים כאלו. תודה.
אהבתי גם את הסיפור שסיפרת שכמובן
"נשמע יותר טוב בלדינו" "אצ'ה און אוז'ו…"
טוב שציינת את כתובת האי מייל שלך,
עוררת את סקרנותי ואחזור אלייך בפרטי.
יום טוב קרידה.
כל הכבוד אני נהנת מאד מכתיבתך
תודה נחמה, משפחתך שזורה בזכרונות משפחתי. חג שמח.
שרה יקרה
גאה בך על היצירתיות שיוצאת ממך.
חיבוק גדול
תודה דורית על המלים החמות.
היחס הדדי. אוהבת את ציורייך.
ערב טוב.
אוהבת את האתר שלך ואוהבת אותך.
רותי יקירתי,
איזו תגובה כיפית.
גם אני אותך.
כל הכבוד שרה
נראה מעניין מאוד
אקרא בו
תודה חיימיקו,
מקווה שתהנה מהקריאה.
יומטוב
כבת ליוצאת סלוניקי ויוצא טורקיה מאד מאד מרגש לקרא עבר ותרבות שכמעט נשכחה. כמובן שהספר שלך כבר בדרכו אלי. כעת אני עסוקה במחקר לתאר דוקטור בכל הקשור בתרבות הלאדינו דרך התפריט של הירושלמים הספרדים בירושלים לפני מלחמת השחרור ובהשואה להמלצות העכשויות של התפריט הים תיכוני,בטחון תזונתי וקיימות.לכשאסיים המחקר , מקווה שיצא גם כספר. אולם מעל הכל קיבלתי ממך רוח גבית לכתוב ספר עם נגיעות אוטוביוגרפיות. תודה וישר כח.אסתר
שרהלה,יקרה לי מאד
בהתרגשות קראתי את ספרך 'אין גלים בים סלוניקי'.
הספר שופע אהבה גדולה בצד יראה ופחד. אהבה גדולה מאד לעבר הילדות שלך, אהבה לאבא הגיבור , ואהבה לשפת הילדות, הלדינו. את מרקדת בשמחה ובהנאה בין האהבות האלה וסוחפת את הקורא לתוכם. גם מי שבא מעולם אחר, כמוני, נכווה באהבתך.
ויש גם הייראה מאיימי השואה המדוברת , הנלחשת והלא מדוברת במשפחתך.ויש הפחדים של ילדה המתרגמת את הייראה שאינה מובנת לפיפי במיטה. התבוננות של בוגרת בזיכרונות ילדות.
חבל שהצילומים ובעיקר העבודות שלך לא זכו לכבוד המגיע להן והן לדעתי, מובאות קטנות מדיי.
מצפה בסקרנות רבה לספר הבא. באהבה רבה, נעמי
תודה נעמי על דברייך החמים,
שמחתי לראות שבכתיבתי סחפתי אותך עמי.
תודה על הקשבתך רבת השנים.
אגב,
כל העבודות שלי מופיעות בעמוד הפייסבוק "שרה שלום יוצרת"
אפשר להיכנס ולהגדיל כל עבודה.
אוהבת שרה