אִשָּׁה פֶּרַח – עוֹנוֹת הַשָּׁנָה
מאת שָׂרה שלוֹם
אָבִיב בְּפֶרַח תִּינֹקֶת נוֹלֶדֶת,
אוֹר שֶׁמֶש זוֹהֵר בִּטְלָלִים,
עַל רֹאש כּוֹתֶרֶת בְּסֹמֶק רוֹקֶדֶת,
חֶדְוַת יְצִירָה אַף בִּלְחִי צְלָלִים.
כִּי אוֹר הוּא מְקוֹר הַצֵּל,
וּפְרִיחָה תִּגְרוֹם נְבִילָה.
סֹמֶק דּוֹהֶה וְאוֹזֵל,
וּבְקֵץ כָּל לֵידָה קְמִילָה.
קַיִץ חַם שֶׁל בַּשְׁלוּת כְּבֵדָה,
רֵיחַ נִיחוֹח נוֹדֵף מָתוֹק,
מְחַזְּרִים עוֹפֵפִים בִּרְקִידָה
אֶל מוּל חוּשָׁנִיוּת וּצְחוֹק.
חַיִּי אִשָּׁה אֶת חַיַּיִךְ,
אִסְפִי חֹכְמָה אֶל קִרְבֵּךְ,
הַנְחִילִי לְבָנַיִיךְ בְּנוֹתַיִיךְ,
פְּרִי יְצִירָתֵך, נִסְיוֹנֵך וְחוּמֵךְ.
סְתָו נוֹשֵׁר בְּכָתֹם מַרְהִיב,
חַבְּקִיהוּ אִשָּׁה בְּהַשְׁלָמָה,
כַּפֶּרַח הַנִּפְרָד מִן הַמַּצְהִיב,
כִּי אַתְּ הַפֶּרַח, אַתְּ הַאֲדָמָה.
לִבֵּךְ אֲדָמָה שְׁחֹרָה, עֲשִׁירָה
בְּדֶשֶׁן פְּרָחַיִיךְ, רְגִישׁוּתֵךְ.
רַפְּדִי אֶת אַבְקָנַיִיךְ מִבְּחִירָה,
לְהַשְׁפִּיעַם מְלוֹא נָשִׁיוּתֵךְ
חֹרֶף חַיַּיִך לַפֶּתַח קָרַב
נוֹשֵׂא רוּחוֹת וּגְשָׁמִים,
נֶאֱסַף הַפֶּרַח אֶל עָלָיו,
בִּתְהוֹם אֲדָמָה הַמַּיִם זוֹרְמִים.
חַיִּים, מַצְמִיחִים, מַגְדִילִים,
פֶּרַח תִּינֹקֶת אִשָּׁה.
מַּיִם וַאֲדָמָה זוֹכְרִים
סוֹד בְּרִיאַת יְצִירָה חֲדָשָׁה.
הוצג בתערוכת "אשה פרח"