סיפורים ושירים למבוגרים
אֵל פַּאלוֹ טוּאֵרְטוֹ נוֹ סֵאנְדֵרֵצָ'ה (אי אפשר ליישר קרש עקום)
אֵל פַּאלוֹ טוּאֵרְטוֹ נוֹ סֵאנְדֵרֵצָ'ה (אי אפשר ליישר קרש עקום) מאת שרה שלום בילדותנו הבחינו בין ילד חרוץ לילד עצלן.
[יוספיקוֹ צִ'יקוֹ (קטן)
יוספיקו צִ'יקוֹ היה החבר הצעיר ביותר של הורי, כינויו לא בא לו בשל גודל גופו אלא בשל גילו. כשפלשו הגרמנים
נוֹ אַי דוֹס סִין טְרֵס (אין שתיים בלי שלוש)
לפני שנים כשבתי נירית הייתה קטנה והלכנו לבקר את הורי, הבחנתי שמתיבת הדואר שלהם הציצה מעטפה מוארכת שעליה מודפסות המילים
ההה…מן
הָהה-מָן הידיעה על חברתי הטובה שחלתה בקורונה והובהלה אל בית החולים, החרידה אותי. חץ הצער העמיק עד למקום בו פרצה
אוּנָה מַנְקוֹ טוּ
אוּנָה מַנְקוֹ טוּ מאת שרה שלום בויכוחים בצעירותי לשוני הייתה תמיד נכונה,להיות זו שאומרת את המילה האחרונה.לעתים היא עוררה צחוק,לעיתים
אַל אַמַאר טִי בַ'אס אִי אָגוָאה נוֹ טוֹפַּאס (הולכת לים ולא מוצאת מים)
אַל אַמַאר טִי בַ'אס אִי אָגוָאה נוֹ טוֹפַּאס (הולכת לים ולא מוצאת מים) מאת שרה שלום "ביום שישי התור של
קומו אונה ויאז'ה(כמו זקנה)
קוֹמוֹ אוּנָה וְיֵאזָ'ה (כמו זקנה) בילדותי חליתי לעתים תכופות. גברת אנגינה, הריהי דלקת הגרון, אהבה לבקר אותי ולשהות במחיצתי. כאשר
חבל, גלגלת וסל
חבל, גלגלת וסל הדירה שלנו נולדה מחדר כביסה על גג בניין בן ארבע קומות. הוריי, שהיו זוג צעיר ניצול שואה,