כל הפוסטים בלדינו

החנות של ליאון בביקורי הראשון  בארצות הברית לפני כשלושים שנה, כשניכנסתי בפעם הראשונה אל אחת מחנויות האימפריה טויס אר אס,

מאת שרה שלום אחד הביטויים שהכי לא אהבתי שאמרו לי בילדותי היה:"כֶּן נוֹ טְיֶאנֶה קָבֶסָה, כֵּטֶנְגָה פְּיֶיזֶאס".כלומר "מי שאין לו

אבי לא הירבה לספר על ילדותו ונערותו, כמעט ולא הזכיר את אימו האהובה. זיכרה צרב מדי, כאב מדי. אבל פעם

בשנות הששים והשבעים "לעשות תסרוקת" היה פירושו, לעצב את השיער בצורה של מגדל חלול המתנוסס על הראש. כלומר לכלוא כמה

קונְפִיט בְּלַנְקוֹ* (סוכריית שקדים  לבנה) מאת שרה שלום   באפריל שנת 1929 ילדה רֶגִ'ינָה בסלוניקי את בתה רָשֶׁלִיקָה. היא הוזמנה

"טה טומו לה בובדה?"* מאת שרה שלום לעתים הייתי צוחקת, לא יכולה להפסיק, את כולם מסביבי, הצחוק היה מדביק. ההורים

  אברהם מאת שרה שלום דודה אלגרה, ובעצם רוב החברים של הורי דוברי הלדינו  החסירו לעתים קרובות את סופן של

  זכרונות קיץ מאת שרה שלום   1.על טעם ועל ריח לַקַרְפּוּז* יש טעם של קיץ לקיץ טעם מתוק, וקיץ

  סריגה מאת שרה שלום   המלים "מסרגה", "לָאנָה*"  "דוגמה אורז", "רֶגלְָאן*", מחזירות אותי לימים רחוקים מכאן. המשפטים "אַדְיוֹ מֶקָיוֹ