כל הפוסטים בלדינו

בגד ים  (מסיפורי בית רומנו) מאת שרה שלום   כמעט כל תל אביבי הכיר את "בית רומנו " שביפו. בניין

  סֵי אַלֵיבַ'אנְטָארוֹן לוֹס פִּיפִּינוֹס – קמו המלפפונים מאת שרה שלום אמא, קניתי לבנות שלי "גופיות סבא" אמרה לי בתי.

      לָה בֵּרָכָה דֶה לָה קָאזָה (הברכה של הבית) מאת שרה שלום   דוד פֶּפּוֹ היה החבר הכי

וָא אִי וְיֶינֶה אַלְמָה טְיֵינֵה* (הולך ובא יש לו נשמה) מאת שרה שלום חמותי ,כשהייתה בגיל מבוגר, אלמנה  ולא בריאה

אַקָבידָטֶה* מאת שרה שלום אני הולכת ברחוב עם נכדה, והיא אוחזת ידי בידה. אם היא לפתע מועדת אני נפחדת, מבלי

"בֵּנְדִיצ'וֹ אֶל דְּיוֹ!" (ברוך השם) מאת שרה שלום   גדלתי בסביבה חילונית. הם לא היו דתיים, ההורים והחברים. אבל "בֵּנְדִיצ'וֹ

  לֶצֶ'ה* (חלב) – משקה הקסמים מאת שרה שלום לֶצֶ'ה, הריהו חלב בלדינו, שכך הכרתי את שמו, התקשר לי בילדותי

  טְיֶמְפּוֹדֶמִירֵֵֵנְגֶ'נַס* מאת שרה שלום   לייזר השמן ואחיו רובן גרו בלבנדה 1 א' בקומה  מתחתינו. לעתים קרובות שמענו אותם

  גוזמאי אבדאי (שפירא) מאת שרה שלום בכל פעם שאני קוראת לנכדי את "עלילות גוזמאי הבדאי" שכתבה לאה גולדברג, אני

        בנדיצ'אס מנוס / ידיים מבורכות מאת שרה שלום   בנדיצ'אס מנוס – כך, בילדותי,  היו מחמיאים