אִשָּׁה צִפּוֹר /שׂרה שׁלום
אֵין גְּבוּלוֹת בַּשָּׁמַיִם,
אֵין מִדָּה שֶׁל זְמַן,
אֲנִי עָפָה פְּרוּשַׂת כְּנָפַיִם
נִמְזֶגֶת עֲרָפֶל לָבָן.
מְעַגֶּלֶת זְרוֹעוֹתַי פְּשׁוּטוֹת,
מַכְלִיבָה חֲצָאִית עֲנָנִים,
רַגְלַי בְּתוֹכָה נָעוֹת
מְחוֹלְלוֹת הֶמְיַת חֲלִילִים.
אֲוִיר חַם נוֹשֵׂא מַעְלָה,
נוֹסֶקֶת אֶל עָמוֹק כָּחוֹל,
חַמָּה וּרְפוּיָה יוֹדַעַת
סוֹד הַקֹּדֶשׁ סוֹד הַחוֹל.
צוֹפִיָּה מֵרוֹם חַיַּי
מְאַזֶּנֶת קַו הָאֶמְצַע שֶׁל גוּפִי,
יְמִין וּשְׂמֹאל מַעֲשַׂי
מִתְכַּוְנִים עַל פִּי מְעוּפִי.
עוּפִי אִשָּׁה עוּפִי,
הָרָקִיעַ הוּא לָךְ,
חוֹתָם נוֹצוֹתַיִךְ
לֹא יִשָׁכַּח.
הוצג בתערוכת "אשה עשר"