מכירים את הרגע הזה שבו הכול שליו,
הרגע הזה שבו נח לך הלב.
כשסתם בערב אתה פשוט שוכב,
מבלי לפתוח ספר, מבלי להביט במחשב.
לכמה רגעים לא לקום,
ולא לעשות פשוט, כלום.
לא לסגור עיניים,
אפילו לא להזיז העפעפיים.
זהו רגע כל כך שליו,
שבו, נח לך הלב.
אתה רק בוהה בתקרה,
מבלי לחשוב על כל צרה.
לדמיין כל טוב,
ובלי להיות אפילו קצת קצת עצוב.
אתה פשוט נושם נשימה עמוקה,
ללא חשיבה על שום מועקה.
להקשיב למחשבות,
ולראות שלפעמים הן כל כל כך טובות.
זהו רגע כל כך שליו,
הרגע הזה שבו נח לך הלב.
(מאיה שלום נכדתי בת 12)