כל הפוסטים בעם אמא

בשנות הששים והשבעים "לעשות תסרוקת" היה פירושו, לעצב את השיער בצורה של מגדל חלול המתנוסס על הראש. כלומר לכלוא כמה

  זכרונות קיץ מאת שרה שלום   1.על טעם ועל ריח לַקַרְפּוּז* יש טעם של קיץ לקיץ טעם מתוק, וקיץ

  סריגה מאת שרה שלום   המלים "מסרגה", "לָאנָה*"  "דוגמה אורז", "רֶגלְָאן*", מחזירות אותי לימים רחוקים מכאן. המשפטים "אַדְיוֹ מֶקָיוֹ

יום תופרת מאת שרה שלום  דודה אלגרה, הייתה "השַׁסְטְרָה* הקבועה" שלנו , כלומר התופרת הקבועה שתפרה לנו בגדים לימי חול

    אן לה קאלז'ה דה לילינבלום* מאת שרה שלום בכל פעם שאמא הייתה צריכה לקחת דבר דואר רשום מבניין

    קָוֶוה קוֹן לֶצֶ'ה* (קפה עם חלב) מאת שרה שלום כל פגישה של המבוגרים התחילה בקפה שחור, ספלונים קטנים

ללמוד בדרך הקשה (מסיפורי בית רומנו) מאת שרה שלום בבית רומנו שבתל אביב היו חנויות רבות, חלקן עוררו ב"קנייניות" אמא

    בית רומנו מאת שרה שלום   כמעט כל תל אביבי הכיר את "בית רומנו " שביפו. בניין ענקי

שלום בית מאת שרה שלום "כֶּתֶמַרְקֶה?"*(שאקנה לך?) דוד פֶּפּוֹ מסיים בשאלה את תיאור  סכין הגילוח הנהדר שרכש לעצמו. תער חדיש