כל הפוסטים בלדינו

  אברהם מאת שרה שלום דודה אלגרה, ולמעשה רוב החברים של הוריי דוברי הלאדינו, החסירו בהגייתם את סופן של המילים.

  זכרונות קיץ מאת שרה שלום   1.על טעם ועל ריח לַקַרְפּוּז* יש טעם של קיץ לקיץ טעם מתוק, וקיץ

  סריגה מאת שרה שלום   המלים "מסרגה", "לָאנָה*"  "דוגמה אורז", "רֶגלְָאן*", מחזירות אותי לימים רחוקים מכאן. המשפטים "אַדְיוֹ מֶקָיוֹ

יום תופרת מאת שרה שלום  דודה אלגרה, הייתה "השַׁסְטְרָה* הקבועה" שלנו , כלומר התופרת הקבועה שתפרה לנו בגדים לימי חול

פַַיְיבוּ וְרִיפְצֶ'ה מאת שרה שלום  כשהייתי חוזרת  מבית ספר "ביאליק" שברחוב לוינסקי הביתה ללבנדה בדרך הקיצור, הייתי מתדרדרת על אבני

נוֹנָה* לא שלי מאת שרה שלום בילדותי הייתה לי סבתא לכמה רגעים. סבתא של בן דודי, שהוריו לא היו בשואה.

    אן לה קאלז'ה דה לילינבלום* מאת שרה שלום בכל פעם שאמא הייתה צריכה לקחת דבר דואר רשום מבניין

    צַ'פָּרִיקָה מאת שרה שלום   אמרו לי שצַ'פָּרִיקָה זו פרגית, תרנגולת צעירה, ושיש גברים המכנים כך אישה –

    אוטובוס בסלוניקי מאת שרה שלום כשהייתי ילדה אבא אמר לי: -בישראל כולם כועסים באוטובוס, לא יודע למה. בסלוניקי

קָבה קוֹן לֶצֶ'ה* (קפה עם חלב) מאת שרה שלום כל פגישה של המבוגרים התחילה בקפה שחור, ספלונים קטנים או ספלים