סיפורים ושירים למבוגרים

קוֹמוֹ אוּנָה וְיֵאזָ'ה (כמו זקנה) בילדותי חליתי לעתים תכופות. גברת אנגינה, הריהי דלקת הגרון, אהבה לבקר אותי ולשהות במחיצתי. כאשר

דויקו לַנְגָדָה דָוִיקוֹ סָרָגוּסִי היה חבר של אבי מהמחנות, גבר גבוה, תכול עיניים  ויפה תואר, שגר בבית פינתי בשדרות הר

  קָיָדֶס! מאת שרה שלום הבית שלנו, צמח להיות בית מחדר כביסה שעל גג בניין ברחוב לבנדה 1 א' בדרום

החנות של ליאון בביקורי הראשון  בארצות הברית לפני כשלושים שנה, כשניכנסתי בפעם הראשונה אל אחת מחנויות האימפריה טויס אר אס,

מאת שרה שלום אחד הביטויים שהכי לא אהבתי שאמרו לי בילדותי היה:"כֶּן נוֹ טְיֶאנֶה קָבֶסָה, כֵּטֶנְגָה פְּיֶיזֶאס".כלומר "מי שאין לו

אבי לא הירבה לספר על ילדותו ונערותו, כמעט ולא הזכיר את אימו האהובה. זיכרה צרב מדי, כאב מדי. אבל פעם

בשנות הששים והשבעים "לעשות תסרוקת" היה פירושו, לעצב את השיער בצורה של מגדל חלול המתנוסס על הראש. כלומר לכלוא כמה

קונְפִיט בְּלַנְקוֹ* (סוכריית שקדים  לבנה) מאת שרה שלום   באפריל שנת 1929 ילדה רֶגִ'ינָה בסלוניקי את בתה רָשֶׁלִיקָה. היא הוזמנה