כתר מזהב
הפעם הראשונה שבה שמעתי את המלה "קורונה" הייתה בילדותי,
כשאבא אמר לאמא שהוא צריך לעשות קורונה וזה יעלה הרבה כסף.
שאלתי :" מה זה קורונה?"
"כתר" ענה לי אבא.
"כתר לך?… התפלאתי.
"כן."
"מזהב?"
"כן."
אני ששמעתי סיפורים על מלכים ומלכות, פיות ונסיכות, התרגשתי מאוד והתחלתי לשגות
בחלומות על בית מלוכה בדרום ת"א…
כעבור ימים שאלתי את אבא :
"מתי תקבל את הכתר מזהב?"
"הוא כבר בפה שלי" ענה אבא, פתח פה גדול ושן מכותרת בזהב נצנצה מולי בשחוק.
ממש נחמד, מהנה ומבדר… כל השירים והסיפורים שלך מיוחדים ומהנים. כבר מחכה ליצירה הבאה שלך ❤️
תודה מאיה,
שמחתי לקרוא את תגובתך.
שרה,
הסיפורים שלך בספר ״אין גלים בים סלוניקי״ שזורים בארועים אישיים ותולדות עם ישראל.הם בנויים מאירועים מצחיקים ועצובים כאחד.דרך הסיפורים שאת מספרת ניתן ללמוד על העושר של הקהילה היווונית היהודית.הסיפורים שלך מזכירים לי תמונות מילדותי למרות שבאנו מקהילות שונות.
סיפור משעשע. מקסים כמו תמיד.