סיפור שכתבתי כשבני שי, ובנותי נירית וחן היו ילדים. היום הם הורים…
מוקדש לילדי באהבה.
עוגה לחג השבועות
מאת שרה שלום
-בעוד יומיים חג השבועות, אמרה נירית לאחותה חן, ולאחיה שי, בואו נכין להורים הפתעה לכבוד
החג.
-איזו הפתעה? שאלה חן הקטנה.
-אתם יודעים שבשבועות נהוג לאכול מאכלי גבינה, ענתה נירית, אז בואו נאפה עוגת גבינה.
–יופי, התלהב שי, מזל שאמא ואבא לא בבית, אפשר כבר להתחיל.
נירית מצאה את "מחברת העוגות" של אמא ועם ארשת חשיבות על פניה קראה בקול צלול ואיטי:
"עוגת גבינה עם ביסקוויטים מרובעים. רשימת המצרכים למָלִית…
-מה זה "מלית"? שאלה חן הקטנה.
-כנראה שמלית זה המילוי בתוך העוגה, ענתה נירית והמשיכה לקרוא: "שתי חבילות גבינה לבנה
תשעה אחוז (חמש מאות גרם), שלוש ביצים, שלושה רבעי ספל סוכר, שקית אחת של סוכר וניל.
אופן ההכנה: להכין מכל המצרכים בַּלָיְלָה…
-למה בלילה ולא ביום? שאלה חן הקטנה .
נירית עצרה קריאתה, היא חזרה וקראה בעיניה את השורה האחרונה.
-באמת, צחק שי, מה פתאום בלילה? ממתי אופים בלילה?
חן הקטנה ניסתה לעזור
-אולי לזכר בני ישראל שיצאו ממצרים בלילה, הגננת סיפרה שהבצק שבני ישראל הכינו בלילה
לא…
-חן, פסח כבר עבר, אנחנו מדברים על חג השבועות, היסתה אותה נירית.
-אולי צריך להכין את העוגה בלילה כי אור השמש מזיק לעוגות גבינה?…שאל שי ספק מתבדח
ספק רציני.
-אמשיך לקרוא, אמרה נירית, אולי נבין בהמשך, ושבה להקריא: רשימת המצרכים לריפוד
העוגה: חמש מאות גרם ביסקוויטים מרובעים פשוטים, מעט חלב. אופן ההכנה: לטבול את
הביסקוויטים במעט חלב ולרפד את התבנית.
-מה זה "לרפד תבנית?" שאלה חן הקטנה.
-להניח על התבנית ביסקוויט ליד ביסקוויט, הסבירה נירית, ועיניה במחברת שלפניה.
-אין לנו ביסקוויטים בבית ,אמר שי בביטחון. הוא ידע. הוא אכל את האחרון שבהם. אני מוכן
לרדת למכולת לקנות ביסקוויטים.
-אבל מתי נכין את העוגה? שאלה נירית בהיסוס, בלילה?…
-כן. כן. ביקשה חן, בלילה כשאבא ואמא יישנו, אנחנו נכין עוגה.
עיניה נצצו בשובבות, ושי ונירית הביטו בה מחייכים.
-אמשיך לקרוא, אמרה נירית, אולי צריך לקנות מצרכים נוספים.
היא קראה: "רשימת מצרכים לציפוי העוגה: שליש ספל סוכר, שתי שקיות סוכר וניל, שני
גביעי שמנת חמוצה."
-שמנת חמוצה אסור לאכול! פסקה חן, אמא אמרה.
-"שמנת חמוצה" היא לא שמנת מקולקלת, הסבירה לה נירית, היא פשוט לא "שמנת מתוקה".
-אז מה לקנות? שאל שי.
נירית בדקה והכינה רשימת קניות של המצרכים שחסרו להם להכנת העוגה.
בערב שמחו הילדים להיווכח כי ההורים יוצאים לסרט, עכשיו יהיה להם יותר קל להכין את
ההפתעה. מיד כשנסגרה הדלת אחרי גבם של ההורים רץ שי והביא ממקום סתר בחדרו את
המצרכים שקנה במכולת, והשלושה החלו בעבודה.
את המצרכים למלית עירבבו זה בזה , גבינה בביצים, בסוכר, ובסוכר וניל. אחר כך שימנו את
התבנית במרגרינה, ריפדו אותה בביסקוויטים, ושפכו את התערובת על הביסקוויטים.
-מה עכשיו? שאל שי.
-עכשיו, הקריאה נירית, להכניס לתנור למשך חצי שעה בחום בינוני, ובינתיים לערבב את
המצרכים לציפוי.
-אני רוצה לערבב! אני רוצה לבד! ביקשה חן הקטנה ועירבבה בקערה שמנת עם סוכר וסוכר וניל.
-בעוד חצי שעה נוציא את העוגה מהתנור, נשפוך עליה את התערובת שחן הכינה, ונחזיר לתנור
לרבע שעה, אמרה נירית וסגרה את "מחברת העוגות".
-וזהו? שאל שי, גמרנו לאפות את העוגה?
כשחזרו אמא ואבא מהסרט ציפו להם שלושה ילדים קיצרי רוח, ועוגת גבינה אחת מדיפה ריח
ניחוח. ההפתעה הייתה שלמה, והשמחה רבה. כולם טעמו מהעוגה הנהדרת וליקקו את השפתיים.
-תודה, אמרה אמא, אתם ילדים נהדרים, אבל למה אפיתם בשעה מאוחרת כל כך?
-כי זו העוגה שכתוב עליה בהוראות הכנה "להכין בַּלָיְלָה " ענתה נירית.
-כתוב "להכין בַּלָיְלָה?" הופתעו ההורים.
-כן. ענתה נירית , פתחה את "מחברת העוגות" והראתה להם , הנה כאן.
אמא הביטה בכתוב ופרצה בצחוק: לא כתוב להכין בַּלָיְלָה, כתוב כאן
להכין בְּלִילָה… בְּלִילָה זו תערובת. כשמערבבים את כל החומרים נוצרת בְּלִילָה.
אוי ילדים חמודים שלי עשיתם בְּלִילָה בַּלָיְלָה, והעוגה נהדרת.
-נהדרת זו לא מלה, אמר אבא, פרס נתח נוסף מן העוגה והכניס לפיו.