קומו אונה ויאז'ה(כמו זקנה)
קוֹמוֹ אוּנָה וְיֵאזָ'ה (כמו זקנה) בילדותי חליתי לעתים תכופות. גברת אנגינה, הריהי דלקת הגרון, אהבה לבקר אותי ולשהות במחיצתי. כאשר
כל הפוסטים של sara
חבל, גלגלת וסל
חבל, גלגלת וסל הדירה שלנו נולדה מחדר כביסה על גג בניין בן ארבע קומות. הוריי, שהיו זוג צעיר ניצול שואה,
דויקו לנגדה
דויקו לַנְגָדָה דָוִיקוֹ סָרָגוּסִי היה חבר של אבי מהמחנות, גבר גבוה, תכול עיניים ויפה תואר, שגר בבית פינתי בשדרות הר
ליאון והמכשפה
החנות של ליאון בביקורי הראשון בארצות הברית לפני כשלושים שנה, כשניכנסתי בפעם הראשונה אל אחת מחנויות האימפריה טויס אר אס,
"כֶּן נוֹ טְיֶאנֶה קָבֶסָה, כֵּטֶנְגָה פְּיֶיזֶאס" (מי שאין לו ראש שיהיו לו רגליים)
מאת שרה שלום אחד הביטויים שהכי לא אהבתי שאמרו לי בילדותי היה:"כֶּן נוֹ טְיֶאנֶה קָבֶסָה, כֵּטֶנְגָה פְּיֶיזֶאס".כלומר "מי שאין לו
איך הציל מלך איטליה את חיי
בשנות הששים והשבעים "לעשות תסרוקת" היה פירושו, לעצב את השיער בצורה של מגדל חלול המתנוסס על הראש. כלומר לכלוא כמה
קונפיט בלנקו (סוכריית שקדים לבנה)
קונְפִיט בְּלַנְקוֹ* (סוכריית שקדים לבנה) מאת שרה שלום באפריל שנת 1929 ילדה רֶגִ'ינָה בסלוניקי את בתה רָשֶׁלִיקָה. היא הוזמנה