מתרפקת על מלים קשישות
מאת שרה שלום
מתרפקת על מלים קשישות,
בין קמטיהן חוזרות אלי התחושות.
רֶגַאלַאדַא היא מלה מפנקת,
ואִיזָ'ה מִיָה – מחבקת.
אַקַוִידָטֶה! – מעלה דאגה וחשש,
וגֶרָה– מפחידה ממש!
טִפְסִין מעוררת חום בידיים,
ואַזָ'אדָה – ריח שום בנחיריים.
צַ'פַּצ'וּלָה – מצחיקה,
דוֹלוֹר – מעיקה,
טוּפִּישְׁטִיל – מתוקה,
ולשמע המלה פַּנְטוּפְלַס,
כף הרגל מבלי משים מתרווחת,
ותחושת "הגענו הביתה" עולה וצומחת.
כך חיות בי תחושות מן העבר הרחוק,
שמלות ילדותי מעלות מזיכרון עמוק.
מלדינו
רֶגַאלַאדַא- יקרה
אִיזָ'ה מִיָה-בתי
אַקַוִידָטֶה! –היזהרי
גֶרָה– מלחמה
טִפְסִין – תבנית אפיה
אַזָ'אדָה – שום
צַ'פַּצ'וּלָה – מצחיקה
דוֹלוֹר – כאב
טוּפִּישְׁטִיל – עוגת סולת
פַּנְטוּפְלַס – נעלי בית
כמה סנטימנטלית שאת
מרגשת אותי מאד. מזכירה
נשכחות.עם המילים אני נזכרת בריחות של שום .פיזון
ועוד מאכלים מהבית.חיינו בתקופה ללא מותרות.אך אם המון זכרונות.והזכרונות צפים האיתם הגעגועים..
ממרום גילי אני מודה לאל
שעדין זוכרת.
בטח שעדיין זוכרת.
אך אפשר לשכוח את ריח הפיז'ון שמתבשל שעות ביום כביסה,
והוובוס חמינדוס שבוקעות ממנו?
שלא לדבר על ריח השום החריף שעלה מן האז'אדה…
שבת שלום אחותי.