מוקדש לדודה רֶנֶה בִּיוַס שהייתה אוצר בלום של שירים וסיפורים מתרבות הלדינו.
בצילום היא מופיעה שנייה משמאל, מימינה בעלה סלומון. משמאלה אלגרה ואלברטו לוי, שוש דויד (רוזה חגואל), שרה לזר.
אתם מכירים אותם? רוצים לספר עליהם משהו?
אנא כיתבו בתגובות.(בתגובה מספיק לכתוב שם בלבד לא חייבים אי מייל וכתובת).
אוּן דִיאָה
מאת שרה שלום
"אוּן דִיאָה" פרושו בעברית "יום אחד".
היה אוּן דִיאָה שהוא "סוֹלוֹ אוּן דִיאָה".
"אבא, לכמה ימים הטיול לאשקלון?"
"אוּן דִיאָה, מִי אַלְמָה, וְחוֹזֵרִין לישון."
למי היה כסף לבית מלון?….
היה "אוּן דִיאָה" שהוא דחיית בקשות,
וזאת בלי לומר את הדברים מפורשות:
"אבא תקנה לי?"
"סִי…"
"מתי?"
"אוּן דִיאָה אולי…"
ואת יודעת בינך לבינָךְ,
שזה ובּוּקְרָה פִי אֶלמִישְׁמִישׁ הינם היינו הך…
והיה " אוּן דִיאָה " אהוב יותר מכל,
כשדודה רֶנֶה הייתה מתחילה לספר בקול:
"אתם שומעים ילדים?
אוּן דִיאָה בִינוֹ אוּן…."
ואנחנו מתכנסים סביבה
באוזניים זקופות, ובעיניים בורקות,
מצפים לשמוע על פַּפַּס או על סבל,
על אוּן גִ'ידְיוֹ או על נָבָל,
ש" אוּן דִיאָה" קרה להם מעשה מפתיע ביותר,
שעליו דודה רֶנֶה הנה מתחילה לספר
ב" אוּן דִיאָה" …
ש….ש….ש…….
מלדינו
*אוּן דִיאָה –יום אחד
*סולו -רק
* מִי אַלְמָה-נשמתי
*בִינוֹ אוּן –בא
*פַּפַּס – כומר
*אוּן גִ'ידְיוֹ –יהודי