בלטה שלמה וקצת יותר

בלטה שלמה וקצת יותר
מאת שרה שלום

בבית הקטן שלנו בדרום ת"א
היו שולחן וכסאות,
כורסאות ומיטות.
מיטות קפיצים מתקפלות
מוסתרות אחרי וילון,
שפותחים בלילה כשהולכים לישון.
ולידן ארון,
ומולו מראה עם מברשות שיער,
ומטבח קטנטן שבצפיפות מאובזר,
ו…לא היה מקום להכניס עוד דבר…

לפעמים אחותי ואני, ניסינו בקול מתחנן ושקט,
להכניס משהו שיקר לנו באמת:
-עגלה של בובה?…
-אַחְוֶורָה!*
-קורקינט?…
– אַחְוֶורָה!
-כלב?
-אַדְיוֹ סַנְטוֹ!** אַחְוֶורָה!
-לא הבנתן כבר?
נוֹ אַי לוּגַאר!***

אבל כשהורי קיבלו במתנה מאפרה מודרנית,
מיתמרת על רגל מתכת צבעונית.
ובולעת את אפר הסיגריות בסיבוב כפתור מהיר וחד,
הם מיד מצאו לה מקום מכובד!

בלטה שלמה וקצת יותר הם תפסו בעבורה,
ומיד פנו אלינו עם אזהרה:
מִירָאוֶה, אִיזַ'אס אֶס מוּי דֶלִיקָטָה,****
לא לגעת ב-כ-ל-ל! לא למעלה ולא למטה…

ואנחנו דווקא!!!
כשלא השגיחו בנו
נגענו, ולחצנו וסובבנו,
פעמים מהר ופעמים לאט, וגם חזק וגם חלש,
מים גנובים הם מתוקים ממש…
ופעם הנחנו במאפרה אבנים קטנות וחול,
והסתכלנו איך היא מסובבת אותם במחול.

וכך בלי כוונה,
הכניסו לנו לבית צעצוע במתנה.
צעצוע שתפס בלטה שלמה.
בלטה שלמה וקצת יותר.

מלדינו

*אַחְוֶורָה!- החוצה!
**אַדְיוֹ סַנְטוֹ!- ריבונו של עולם!
*** נוֹ אַי לוּגַאר!-אין מקום!
****מִירָאוֶה, אִיזַ'אס אֶס מוּי דֶלִיקָטָה-שימו לב בנות, היא עדינה מאוד.