בלוג

פַַיְיבוּ וְרִיפְצֶ'ה מאת שרה שלום  כשהייתי חוזרת  מבית ספר "ביאליק" שברחוב לוינסקי הביתה ללבנדה בדרך הקיצור, הייתי מתדרדרת על אבני הכורכר הקטנטנות של רחוב צמח

נוֹנָה* לא שלי מאת שרה שלום בילדותי הייתה לי סבתא לכמה רגעים. סבתא של בן דודי, שהוריו לא היו בשואה. סבתא טורקיה שחרחורת וצמוקה, שפתחה

    אן לה קאלז'ה דה לילינבלום* מאת שרה שלום בכל פעם שאמא הייתה צריכה לקחת דבר דואר רשום מבניין הדואר המרכזי של תל אביב

השיר פורסם בתערוכה "כיורים- עיצוב כיור אישי ליום האשה הבינלאומי" מרץ 2011 אוצרת איה ברנהרד כ"ס   אִשָּׁה אַגַּן רָחְצָה / שֹרה שׁלום שָׁרְרֵךְ אַגַּן

    צַ'פָּרִיקָה מאת שרה שלום   אמרו לי שצַ'פָּרִיקָה זו פרגית, תרנגולת צעירה, ושיש גברים המכנים כך אישה – נערה… אני אוהבת את השימוש

    אוטובוס בסלוניקי מאת שרה שלום כשהייתי ילדה אבא אמר לי: -בישראל כולם כועסים באוטובוס, לא יודע למה. בסלוניקי כולם היו שמחים באוטובוס. -מה

קָבה קוֹן לֶצֶ'ה* (קפה עם חלב) מאת שרה שלום כל פגישה של המבוגרים התחילה בקפה שחור, ספלונים קטנים או ספלים גדולים, אבל תמיד קפה. כשהחברות

      הפגישה הראשונה שלי עם החוק מאת שרה שלום   אמא שלי הייתה קונה בדים לתפירה באחת מחנויות הבדים שברחוב נחלת בנימין, אצל