אַקָבידָטֶה*
מאת שרה שלום
אני הולכת ברחוב עם נכדה,
והיא אוחזת ידי בידה.
אם היא לפתע מועדת
אני נפחדת,
מבלי משים מהדקת אחיזה בזרועה,
ומלה מהדהדת ממעמקי התודעה,
"אַקָבידָטֶה!"
"אַקָבידָטֶה!" כמו זו ששמעתי מהורי,
"אַקָבידָטֶה!" כמו שהם שמעו מהוריהם,
לפניהם.
כל דור מעביר בעִתו
את מלת הזהירות מאִתו,
נולדת עוד לפני מחשבה,
מרֶחֶם של דאגה ואהבה.
"אַקָבידָטֶה! מיאלמה**."
בלדינו
*היזהרי
**נשמתי