לנוכח תמונת הבאשיסטן

מוקדש לאבי ולחבריו סלוניקאים

לנוכח תמונת הבאשיסטן – השוק הישן בסלוניקי
מאת שרה שלום

 אבא, האם זה שוק ילדות ימיך?
האם לאורכו דרכת את צעדיך?
האם גלגלת ברחוב כדור עם הילדים?
האם עזרת לאמך לשאת סלים כבדים?
באיזו חנות, אבא, ביקשת מאמך סוכריה על מקל?
באיזו מהחנויות עמדת כילד, סתם להסתכל.
האם בימי החום הסתתרת בצל הסוככים?
עם חבריך טיפסת מעלה אל הרעפים,
עד כי מוכר כועס גרש בגערה צעקנית?
מאיזה גיל ידעת לקרוא כתובת יוונית?
מה היה בשוק, אבא, אילו תבלינים?
אילו ריחות עלו בך לפני הרבה שנים?

מה טעמת? מה חווית? מה ספגת כילד קטן?
כשהיית מתרוצץ בבאשסטי – השוק הישן?

האם אלו החלונות המעוגלים שריככו את נפשך?
אולי הכיפות המוארות הוותרניות, השפיעו סליחתן בך?
האם הסוככים המצלים  ממעל אור וחום
הם שלימדו אותך איזון בין לילה לבין יום?
בין כעס לחמלה, בין פסיקה לשאלה.
בין מלחמה ארורה מתמשכת וקשה,
לבין חיי אהבה ונתינה בארץ חדשה?
האם זו אבן הקירות היציבה
שלימדה אותך ואת חבריך כוח הישרדות ותקווה?

מביטה בתמונה עוד ועוד,
מנסה להבין, לחדור את הסוד,
מה בשוק, בבית, במשפחה, ברחוב,
חילחל בך לעשותך אדם חזק וטוב?
היכן טמון, אבא, סוד כוחך, סוד כוחכם,
להמשיך לחיות אחרי כל מה שעבר עליכם?…
להרגיש רוך שפורץ  עם המלים: "אִיזָ'ה… רֶגָלָאדָה…"
להביע כוח וביטחון עם: "נוֹ תֶּסְפַּנְטֶס! יוֹ סְטוֹ אַכִּי! נוֹ אַי נָאדָה!"

לעולם לא אבין, אבא,לעולם לא אדע.
כי אתה וחבריך כסיפור אגדה.

מלדינו
אִיזָ'ה… רֶגָלָאדָה…- בת… יקירה
נוֹ תֶּסְפַּנְטֶס! יוֹ סְטוֹ אַכִּי! נוֹ אַי נָאדָה! – אל תפחדי! אני כאן! לא קרה דבר!