בלוג

כשהייתי ילדהזו אני שהייתי מושיטה יד אל אבי ואוחזת בידו,בחציית כביש,בעליה תלולה,בלילה שחור. בימי המחלה הממארת של אבי,היה הוא מושיט ידו אל ידי,ואני מזרימה לו

אבי אהב לומר "יוֹ אֶסְטוֹ אַכִּי!" ("אני כאן")לצאת מהרכב שלי בתנופהולכוון אותי להחנות צמוד למדרכה.   אני הייתי מביטה בתנועות ידיו לאחור ולצד,בטוחה שכל עוד

אמא שלי הייתה  אומרת על כל חייל: "הוא יפה", ועל כל חיילת: "היא יפה". אמרתי לה:"זה יפה וההוא לא.זו יפה וההיא לא.איך את אומרת שכולם

אֵל פַּאלוֹ טוּאֵרְטוֹ נוֹ סֵאנְדֵרֵצָ'ה (אי אפשר ליישר קרש עקום)  מאת שרה שלום בילדותנו הבחינו בין ילד חרוץ לילד עצלן. בין ילד חכם לילד טיפש.

יוספיקו צִ'יקוֹ היה החבר הצעיר ביותר של הורי, כינויו לא בא לו בשל גודל גופו אלא בשל גילו. כשפלשו הגרמנים לסלוניקי היה יוספיקו בן חמש